פסק-דין בתיק ת"ק 14364-09-12

עיקרי טענות הצדדים

1.    התובעת רכשה מהנתבעת מחשב נייד ומכשיר טלפון ולטענתה, סוכם על  חיוב חודשי בסך 300 עד 350 ש"ח, הכולל שירותים נלווים.

2.    לטענת התובעת, היא חויבה בסכום העולה על המוסכם ועל כן ביטלה את הוראת הקבע והפסיקה בכך את התשלום החודשי. כתוצאה מהפסקת התשלום, נותקה התובעת משירות הנתבעת, והיא עתרה לפיצוי על סך 10,000 ש"ח בגין הטעיה, עוגמת נפש וניתוק חד צדדי.

3.    הנתבעת טענה כי סוכם על תשלום חודשי כולל של 349 ש"ח בעבור מכשיר הטלופון והמחשב נייד, בהתאם לפרטי הסכם ההתקשרות. החיוב בפועל היה גבוה מהסכום האמור מאחר והתובעת ביצעה גלישה מעבר להיקף הגלישה הכלול ב"חבילה" ולפיכך חויבה בהתאם לתעריף המדורג הנקוב בהסכם.

הנתבעת הבהירה כי בחלוף 3 חודשים מיום ההתקשרות, ביטלה התובעת את חבילת הגלישה ולפיכך פחת במקביל החיוב החודשי. למרות זאת, כך טענה הנתבעת, התובעת לא שילמה את חיוביה ועל כן נותק הקו לשיחות יוצאות, וזאת במסגרת הסמכות המוקנית לנתבעת בהסכמי ההתקשרות.

דיון והכרעה

4.    לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.

5.    התובעת אינה מכחישה כי חתמה על הסכם למתן שירותים. על פי הפירוט שבכתב ההגנה, מאשרת הנתבעת כי עלות חבילת השירות נקבע בסכום של 349 ש"ח לחודש אך עם זאת לטענת הנתבעת, הזיכוי בגין מכשיר הטלפון מותנה ברף שימוש מינימלי ולפיכך, וככל שהתובעת לא עומדת ברף השימוש, החיוב בפועל יהיה גבוה יותר מהסכום האמור.

6.    התובעת טוענת כנגד 3 חשבונות אשר לטענתה עלו על החיוב המוסכם: אחד מהם שולם על ידה חרף הסכום הגבוה, ושניים נוספים שלא שילמה. התובעת לא צירפה לכתב התביעה ולא הגישה לבית המשפט כל הסכם שהוא שיש בו כדי לבסס את טענותיה בנוגע לסכום החודשי המוסכם, ולא הוכיחה הסכמה לחיוב חודשי נמוך יותר מזה שנטען על ידי הנתבעת. לפיכך, אני מקבלת את הנתונים שנמסרו על ידי הנתבעת כמייצגים את ההסכמה בין הצדדים.

החשבון הראשון נשוא המחלוקת, אשר שולם על ידי התובעת, לא הוגש לבית המשפט ולפיכך אין באפשרותי להתייחס אליו. עם זאת, השניים שלא שולמו הוגשו על ידי הנתבעת, ולאחר שבחנתי אותם להלן התייחסותי, "מהקל לכבד":

7.    החשבון לתקופה 22.5.12 עד 22.6.12

לטענת הנתבעת, בתקופה זאת (להלן: "חשבון יוני") היו חיובים נוספים של 34 ש"ח בגין הוראת קבע שחזרה וכן של 30 ש"ח בגין שירות תיקונים שנתבקש על ידי התובעת ושלא נכלל בחבילה המוסכמת. אין חולק כי החשבון האמור כלל שימוש מעבר לרף הזיכוי.  בחשבון זה נכלל חיוב בסך 43 ש"ח בשל גלישה מעבר לחבילה הבסיסית.

הסכומים הנוספים האלה ,בצירוף מע"מ, מגיעים לסך של כ- 125 ש"ח, וכאשר מוסיפים סכום זה לעלות החבילה החודשית המוסכמת (בסך 349 ש"ח) -  מדובר בחיוב של כ- 475 ש"ח, התואם את החיוב בפועל.

8.    החשבון לתקופה 22.4.12 עד 21.5.12

שונים פני הדברים בנוגע לחיוב לתקופה זו (להלן: "חשבון מאי").

לטענת נציגת הנתבעת בדיון, בחשבון מאי (נ/2) לא נכללו זיכוי בסך 50 ש"ח וזאת מאחר והתובעת לא הגיעה לרף השימוש של 250 דקות. כמו כן טענה הנציגה כי הוסף חיוב בסך 30 ש"ח בשל שירות התיקונים. מעבר לכך, ישנו חיוב בסכום של כ- 22 ש"ח בשל גלישה מעבר להיקף החבילה. על בסיס נתונים אלה ובחישוב תוספת מע"מ לחיובים הרלבנטיים, מדובר בתוספת של כ- 110 ש"ח, ובצירוף סכום זה לחיוב של 349 ש"ח - החשבון אמור להגיע לסכום של כ- 460 ש"ח. למרות זאת הוא בסכום של 516 ש"ח.  

מדובר בהפרש חיוב לא מוסבר בסכום של 55 ש"ח, ובית המשפט אינו יכול ללמוד מתוך החשבוניות שהוגשו מדוע קיים פער זה. חיוב יתר לא מוסבר, ולו בסכום נמוך, מסביר את טרוניית התובעת, את חוסר שביעות רצונה והתעקשותה שלא לשלם את החיוב הנדרש.

9.    בדיון שהתקיים בפניי, לא יכלה נציגת הנתבעת לציין מהו המועד שבו נותק השירות של התובעת על מנת שניתן יהיה לוודא שהניתוק נעשה באופן ראוי ורק לאחר שנתנה לתובעת האפשרות הראויה לשלם את חיוביה שלא נפרעו.

התובעת העידה שבשלב מסוים הגיעה להסכמה עם נציגי הנתבעת לפיה החיוב החודשי יהיה בסכום של 259 ש"ח לאחר ביטול חבילת גלישה והדבר אושר על ידי נציגת הנתבעת בעדותה. לא ברור גם מדוע הושגה הסכמה לחיוב של 259 ש"ח לחודש כאשר לכאורה, באותה עת היה השירות לתובעת מנותק.